אני מכור לפורנוגרפיה ויש לי הגנות על הטלפון וזה לא מספיק מה לעשות?
קודם כל אשריך!
אשריך שאתה חושב על זה ורוצה לתקן..
ראשית, סור מרע, כפי שאמרת, הגנות לנייד, להתרחק בכלל מהאינטרנט אם זה לא לצורך, להשתדל לא להיות לבד או בחברה
שמורידה אותך..
שנית, עשה טוב,
להוסיף בקודש, לימוד וחיזוק אמונה, חברים טובים, להיות עסוק בעשייה חיובית כלשהי, כושר ועוד..
ולא לשכוח- תפילות ותפילות...
בהצלחה צדיק!!
הרב יקי:
אכתוב משלי, אך הרבנים מוזמנים להוסיף:
א. אשריך!! - כל הכבוד שנושא זה בוער בך, ובצדק, ושאתה ממשיך להיאבק בגבורה על טהרת הנפש, שזה הדבר החשוב ביותר! דבריך כואבים מאוד מצד אחד, אך אני חייב לציין שהם גם מרגשים ומשמחים אותי מאוד. בזכות עדינותך וטהרתך הדברים מפריעים לך. אם לא היית במדרגה כזו - שום דבר לא היה מעיק עליך...
ב. נסיונות - נסיונות בעולם הזה אינם תקלה או פגם בייצור, אלא הן חלק חשוב ממטרת הבריאה. התמודדות מול נסיונות עשוייה לחזק ולרומם את האדם, העומד בנסיונות בגבורה. הנסיונות מחייבים אותנו למצוא ולהשתמש בכוחות נפש עצומים שחבויים בקרבנו, ולא היו יוצאים לפועל לולא הנסיון. ככל שהטומאה גדולה יותר, אנו בטוחים שקיימים בקרבנו גם כוחות של קדושה וטהרה, ויש לנו הכח הנדרש להגביר אור ולסלק את החושך. איננו מתפללים ומבקשים מה' שיביאנו לידי נסיון, אך כשהוא מגיע בהחלט עלינו לראות אותו כנסיון, ולראות איך בכוחו לרומם אותנו למדרגה רוחנית עוד יותר גבוהה, ואנו יכולים לעמוד בו!
ג. נפילות - נפילות הן חלק מהחיים. איננו אדישים לנפילות, לא שמחים בהן ולא משלימים עימן. הנפילה היא כואבת. אבל.... הפיתוי הגדול ביותר של היצר הוא לא בעצם הנפילה, אלא בכך שלאחר הנפילה הוא גורם לנו להסתכל על עצמנו במבט משפיל, כאילו אנו כבר לא שווים יותר, ומעתה גם תורתנו ותפילתנו ומצוותינו אינן שוות כלום וכו' וכו'. מי שמעלה בליבו מחשבה כזו - זה הניצחון הגדול ביותר של היצר. גדולתו של צדיק היא לא שאיננו נופל, אלא שיודע גם לקום. ולקום שוב ושוב. כי שבע יפול צדיק, וקם, ולא כתוב שהצדיק איננו נופל.
ד. מה עושים? העצה הגדולה ביותר במלחמה זו איננה להילחם חזיתית נגד הרהורי העבירה, אלא לבנות עולם מלא ועשיר של קדושה וטהרה, של לימוד תורה בהתמדה ובמתיקות, של תפילה בכוונה, של הקפדה במצוות. רק אם נמלא את עצמנו בתוכן אמיתי ועמוק של קדושה וערכים, ונהיה שקועים יותר ויותר במחשבות של קדושה - זה מה שיגרש את היצר. ולא לצפות לפטנט של מהפך ברגע. זה תהליך, וצריך הרבה סבלנות והתמדה.
ה. אל תביאנו לידי נסיון - ברמה המעשית, אם עדיין לא התקנת סינון והגנה על הפלאפון והמחשב שלך - רוץ לעשות זאת! נכון שכל הגנה ניתן לפרוץ, אך בכל זאת אנחנו לא משאירים את הרכב פתוח עם המפתחות בפנים...
ו. ממליץ מאוד להיכנס באופן קבוע לאתר של עזים בקדושה. תעשה לעצמך קביעות של כמה דקות בכל יום באתר הזה, ותראה שההתמודדות היא לא רק שלך, אבל בעיקר שגם יש דרכים להתגבר ולנצח!
ז. בשמחה - ושוב, והכי חשוב, גם אם נפלנו, אנו מרימים ראש, וממשיכים בגבורה עצומה ובשמחה. סופרים הצלחות ולא כשלונות! אשרינו, מה טוב חלקנו, ומה נעים גורלנו, ומה יפה ירושתנו. אשרינו שאנו יהודים קדושים וטהורים, ובכוח עוצמתה של תורה נתרומם מתוך כל המשברים והנסיונות שה' מציב לנו, בפרט בדור כזה. ככל שהנסיון גדול יותר, זה אומר שיש לנו עוצמה גדולה יותר שחייבת לפרוץ, ועלינו להאמין קודם כל בעצמנו ובעוצמתנו הרוחנית!
הרב איתיאל:
לא סתם שאלת את השאלה הזו בעילום שם 🕵🏼♂.
אבל דע שאתה לא לבד, אם היינו מדברים אחד עם השני מלב אל לב על הנושא הזה, היינו בהרבה פחות בעיות.
היינו מגלים שזו בעיה משותפת, והיינו משמחים ומחזקים אחד את השני. ומתמודדים עם זה בקלות. 🫂
(כשתתחתן זה יהיה יותר קל גם מהסיבה הזו- של יכולת השיתוף)
ליצר הרע יש כאן תכנית שטנית: הוא מבודד אותנו, גורם לנו להרגיש שפלים, בודדים במערכה, שקרנים, צבועים, ואחרי כל התוויות האלו בטוח לא נקום... 🤢🤮
גם לשון הרע הוא חטא חמור מאוד, והרבה דוסים נכשלים ובכל זאת לא מרגישים צבועים, כי שם היצר עובד בשיטה אחרת (למשל: מצדיק את העבירה)
כיוון שזו שיטת העבודה של יצר הרע אז אנחנו מבינים גם את דרכי הפעולה שלנו:
1. להפריד בין התחומים. כך שמעתי
מהרב יעקב אריאל שליט"א שבדור שלנו חובה להפריד בין כל תחומי עבודת השם לבין תחום שמירת הברית.
וממילא לא לתת לנפילות בתחום הזה להפיל את כל האישיות. זה דמיון שקרי שאותה תכנית שטנית מפילה אותנו בו בקלות.
2. ללמוד שוב את כל מאמרי חז"ל על גדלות החזרה בתשובה. ולהאמין להם. ולשמוח בכל הצלחה עד לב השמים. הרב יהושע שפירא שליט"א כותב בספר אשיב ממצולות שיש לנו נטייה להאמין רק למאמרי חז"ל בגנות החטא ולא להאמין במאמרי חז"ל בשבח הרהור התשובה, הרצון, השאיפה. זו פשוט מחלה נפשית. אין הגדרה אחרת.
3. לא להיות לבד. לפעמים אפשר למצוא חבר נפש שמצליחים לקבוע דיבור על זה אז נדברו יראי ה' ..
אבל גם אם לא, כי לא תמיד זוכים לכך אז יש היום אפשרויות נוספות, יש פורומים צנועים מאוד, אני חושב שיש באתר של עזים בקדושה או באתר של לוקחים אחריות קישור לחבורות קדושות כאלו.
סוג של קבוצות תמיכה.
4. ובנוסף לזה צריך להכיר טוב את תחום ההתמודדות המיוחד הזה כמו בהודעה הבאה שכבר עלתה כאן בעבר👇🏼
המלחמה שלך היא מלחמה קשה בגלל שהיא מלחמה נגד נשק כימיקלי ⚗💊!
הגוף שלך מרגיש שהוא חייב את זה מסיבה פשוטה:
הוא זוכר את העונג שהורמוני העונג הסבו לו בפעם הקודמת.
אי אפשר לשקר: כשגבר רואה מראה לא צנוע/ כשגבר מוציא זרע באותו רגע הוא מרגיש עונג. כי בבת אחת המוח משחרר כמויות גדולות מאוד של הורמוני עונג (שמם: דופמין, סרוטונין)
ההורמון הוא חומר כימיקלי.
וכיוון שהגוף זוכר את העונג הזה, הוא דוחף אותנו להשיג אותו שוב.
(אם זה מזכיר לך התמכרות לסמים 💉- זה לא במקרה. ההגדרה של התמכרות היא התמכרות לחומר. )
אם כך: לכאורה אין סיכוי לנצח! 😱
לכאורה החומר חזק מאיתנו 😭
אך התשובה היא לא!
אני אשאל אותך שאלה :
תאר לך בחור שהרגע היה שקוע בפורנו, ופתאום מתקשרים אליו שיבוא מהר הביתה, כי אחיו נפצע בעזה, הוא מגיע, העיניים של אבא אומרות הכל, אמא בוכה, הרבה אנשים בבית. התברר שאחיו נהרג.
ואז הלווייה, שבעה, הספדים, כאב, אמונה, כעס, זכרונות, החיים השתנו וכו'
אני שואל אותך: האם הבחור הזה ירגיש את הצורך לעוד פורנו, ועוד זרע לבטלה בימים האלו?
התשובה ברורה: הוא מוצף לגמרי במשהו אחר.
כל החומרים הנ"ל כבר לא משפיעים בסיטואציה הזו.
כלומר: החומרים האלו הם לא הדבר הכי חזק בעולם.
אבל לא צריך ללכת כל כך רחוק. זו היתה סתם דוגמא קיצונית:
פשוט תציף את עצמך ב"חומרים" אחרים!
1. לך לבית חולים לשמח פצועים, להיפגש עם המשפחות שלהם. אמאל'ה באילו מחשבות הראש שלך יתמלא.
2. לך תקים מאחז בשומרון, וכשיפרקו לכם אותו תבנו אותו שוב, ותגלה שאתה נסער ממשהו אחר.
3. לך למאהל פורום הגבורה. ותקשיב, ותדבר, ותהיה שותף לשינוי התודעה הישראלית.
4. לך לטיול מפרך של כמה ימים, בלי מנוחות, תהנה מטיפוס על פסגות, מנופים, משינה בשטח ופתאום תראה שאתה שייך לעוד דברים.
5. תלמד תורה במרץ , תקבע חברותות, תיעמוד בייעדים, תסיים מסכתות, תכתוב חוברת חידושים ...כמו שכותב הרמב"ם שאין הרהורים באים אלא בלב הפנוי מן החכמה.
6. ועוד.. תתנדב במשהו/ תעשה הרבה ספורט/ רובוטיקה/ תפתח כשרון שהזנחת, תיצור, תפתח תוכנה חדשה, וכו' כל אחד מכיר את עצמו מה יעסיק אותו מעל הראש.
בקיצור:
אתה בעל הבית. לא ההורמונים. אתה מחליט מי נכנס אליך הביתה.
ועוד משהו: הזמן יעזור:
אחרי שבוע, אחרי חודש, שלא תיפול בו, הגוף קצת ישכח את עוצמת העונג ההוא, ואתה תהיה הרבה יותר חופשי. הרבה יותר אתה.
ועוד משהו: תבטיח לעצמך שתתחתן בגיל צעיר. כשקצה המלחמה נראה באופק יותר קל לקחת אוויר לקראת הגל הקרוב.
ועוד משהו:
אל תתן לעבירה להיות זמינה כל כך:
1. אינטרנט מוגן, כבר אמרנו? (אגב, אין אף רב בעולם שמתיר לגלוש באינטרנט לא מוגן)
2. אל תישן לבד (תעבור לחדר של אחיך, תמציא תירוץ)
3. תתקלח במהירות (איכשהו תמיד כשאחותך צורחת מבחוץ שהיא חייבת את חדר האמבטיה)
4. תתנתק מקבוצות או מחברויות מקולקלות , ותשתדל לרכוש חברים חדשים