באתי למקלחת אם כוונה ברורה מה לעשות (והמבין יבין) כמה שניות לפני הסוף שאני בעיצומו של מעשה נזכרתי ברמבם בהלכות תשובה שאומר שאיזוהי תשובה גמורה זה שבא לידו אותה עברה באותו מקום... ואינו עושה. שנזכרתי ברמבם הזה מיד עצרתי והתחלתי ממש לשמוח שסוף סוף יש לי הזדמנות לחזור בתשובה גמורה (ולא בתשובה שלמה או תשובה טובה אלא בתשובה גמורה!). התחלתי לחשוב בהגיון והפסקתי עם העברה. באתי להמשיך במקלחת אבל אז היצר בא ואמר לי שהייצר פה הוא לא אותו יצר שיש לך תמיד ולכן זה לא נקרא באותו מקום ועם אותה אישה ולכן אתה צריך להמשיך, הקשבתי לו ויותר לא עצרתי. מה אוכל להשיב ליצר ?

שהוא חולה נפש!!

מי שתמיד מקטין את הטוב,

מי שמגמד את ההצלחות באופן קבוע,

מי שבוחר ברע בגלל שהוא מצא איזה חיסרון דק בטוב

הוא *חולה נפש* !!

זו תופעה ברורה של מחלת נפש שהיא ההיפך הגמור מאדם בריא שמאמין גם בהצלחות "קטנות" כי אחרת אי אפשר להתקדם מילימטר.

(ואגב, ברור לי, ועכשיו מסתבר שברור גם לך שאם היית מתגבר זו היתה הצלחה גדולה!)

אם מורה/ חבר היה מתנהג אליך כך, להקטין את כל ההצלחות שלך, ולשכנע אותך להתייאש היית מעיף אותו מהחיים שלך.

אז תעיף אותו! תשלח לו את השורה הזו ישר ללב: אני בן מלך עשוי מאבנים טובות, אתה שומע?? (זה שיר של שולי רנד)

אתה יודע מה ההבדל בין יצר הטוב ליצר הרע?

שיצר הטוב גורם לך להרגיש טוב.

על מעשה טוב שעשית,

על רגע שהתגברת,

אתה יכול להמשיך להיות שמח וגאה בעצמך במשך שנים

אבל יצר הרע גורם לך להרגיש רע.

ישר אחרי ששמעת בקולו - מתחיל להיות לך רע.

וככל שעובר הזמן הוא גורם לך עוד אכזבה מעצמך: "התשובה שלי לא שווה, כי זה לא באותו מקום..."

אני מניח שההזדמנות הבאה תגיע בקרוב והפעם תבחר בדרך שתוביל אותך להיות גאה בעצמך!

ואשמח אם בגוגל פורמס תכתוב על ההצלחה!