חילוני נקרא תינוק שנשבה?וגם אם כן מה לגבי דתלש שעליו אי אפשר להגיד את זה?והאם צריך להתייחס לדתלש בתור מחלל שבת בפרהסיה?אם לא מסיבות של קידוש ה', איך אפשר לדעת שזה הדבר הנכון וזה מה שה' רוצה-שנכבד אדם שיצא מהדת, זה לא לבחור בדרך הקלה?

ראשית צריך לכבד כל בן אדם. זה שאנחנו לא מסכימים עם בן אדם מסוים על הדרך שהוא בחר זה לא אומר לא לכבד אותו. אפשר לכבד את הבן אדם עצמו, וזה לא אומר לכבד את דעותיו עם אלו דעות מקולקלות של חוסר אמונה בהשם וחוסר קיום מצוות.

יש שהסתכלו על החילונים של ימינו כעל תינוק שנשבה. זו שאלה אם הדבר הזה קיים גם כיום כאשר הדרך להגיע לאמונה היא הרבה יותר זמינה בעבר לאור ריבוי הספרים והאינטרנט. אבל מקובל באמת כך להסתכל על חילונים.

לגבי דתיים שעזבו את קיום המצוות זה יותר מסובך, כי הרי הם היו שם והם יודעים על מה מדובר.

בסוף צריך לחשוב גם על תועלת ואם נתייחס בצורה לא מכובדת למחלל שבת זה בוודאי שלא יעזור לו להתקרב.

יש השלכות למי שמחלל שבת בפרהסיה, למשל שאינו יכול לשמש כעד בחתונה וכן צריך להקפיד על כך גם אם בעבר הוא היה דתי