נאמר בגמרא אני לא זוכר באיזה מסכת שמי שתכנן לאכול כשר ובסוף בלי להתכוון אכל חזיר- דינו כאילו אכל כשר הרי כוונתו מלכתחילה הייתה לא לעשות עבירה, ומי שתכנן לאכול חזיר ולבסוף בלי להתכוון אכל כשר- דינו שאכל חזיר ועשה עבירה הרי מלכתחילה התכוון לעבור עבירה. אם כך- למה שיהיה לי את הכח והרצון לחזור בתשובה רגע לפני החטא- לדוגמא, שמירת הברית, אם אני כבר רגע מלחטוא ואני מצליח לנצח את זה ולהפסיק, לפי הגמרא הדין של המעשה שלי היא שחטאתי הרי כוונתי הראשונה הייתה לחטוא. אז אם אפשר הסבר על זה מאחד הרבנים אשמח מאוד🙏

א. כדאי לדייק: הגמרא מחדשת שגם מי שנתכוון לאכול בשר חזיר ועלה בידו בשר טלה זקוק לכפרה מסוימת למרות שלא עבר בפועל עבירה, אבל ברור שאין דינו כמי שעבר את העבירה. את מי שאכל חזיר מלקים, ואותו בודאי שלא.

ב. ההבדל הוא תהומי, המקרים הפוכים!!! שם מדובר על מי שלא הצליח להתגבר על יצרו! הוא הפסיד במאבק מול היצר והחליט לאכול חזיר! אלא שמן השמים מנעו אותו מהעבירה, ובדיעבד התברר שזה היה בשר כשר. אבל הוא צריך כפרה כי הוא נכנע ליצרו והחליט לעבור עבירה.

אתה לעומת זאת ניצחת!!! למרות ההרהורים והיצר הגדול שתקפו אותך הצלחת לבלום את העבירה, להתגבר ולנצח! אתה לא צריך כפרה, אלא לקבל את עיטור הגבורה!!!