בגמרא מופיע סיפור על רבן גמליאל ור' יהושע שבא לפניהם גר עמוני ושואל אם מותר לו לבוא בקהל, בסוף התירו אותו לבוא בקהל כדברי ר' יהושע ורבן גמליאל הולך לבקש ממנו סליחה. ואחרי מסופר שרבן גמליאל מגיע לבית ר' יהושע ורואה את הקירות של הבית שלו שהיו שחורים, והוא אומר לו שמהקירות של הבית שלו ניכר שהמלאכה שאתה עוסק בה היא פחמי. יש לי שתי שאלות, למה שרבן גמליאל יבקש סליחה? הוא רק אמר את דעתו, ולמה רבן גמליאל אמר לו שניכר מהקירות של הבית שלו את המקצוע בו הוא עובד? מה זה משנה לעצם המטרה שהוא בא? ומה הוא בעצם מנסה להגיד לו בזה?

הסיבה להתנצלות היא מהעמוד הקודם. כשרבן גמליאל העמיד אותו על הרגליים. אחרי הדיון של בית המדרש רבן גמליאל הבין שהוא צריך להתנצל.

לגבי שאלתך השניה, עיין באורו הנפלא של הרב קוק בעין איה:

"א"ל מכותלי ביתך ניכר שפחמי אתה".

כונתו להורות לו שיסוד כלל הנהגתו שלא לתן לת"ח פרטיים להתגדל על הנשיא, הי' רק מפני חשש איזה ת"ח מבקשי כבוד, שבהנתן רשות לחלוק על הנשיא ולהחליש דבריו יפריעו שלום הכלל בכמה ענינים כדי להשיג מטרה פרטית. אבל לנפש טהורה ולב צדיק תמים כזה, שבוחר לעשות במלאכה פחותה וכבדה ואינו חס על כבודו רק להנות מיגיעו, על כיו"ב אין שום חשש כי כונתו רק לש"ש למען אמתה של תורה. ועל כיו"ב לא הי' חפץ כלל להטיל מרה.