איך מתמודדים עם קינאה? אני יודע שבמה שאני מקנאה בו זה לא טוב אבל עדיין לא מצליח להתגבר מה לעשות?

אכן קשה מאוד מידת הקנאה, וזו מלחמה לא פשוטה, ודורשת עבודה והתבוננות.

אתן בקצרה שלושה כיווני מחשבה:

א. בין אדם לעצמו - איזהו עשיר? השמח בחלקו. חלק מעבודת המידות הפרטית שלך היא להתבונן על מה שיש לך ולשמוח בו. הקנאה מגיעה כי אנחנו נוטים לראות את מה שאין לנו ויש לחברינו, והטוב שיש לנו הוא מובן מאליו. וכמובן שהרשתות החברתיות מאוד מפתחות תחושה זו, כי זה נראה איך הכל ורוד אצל אחרים, ורק אצלי הכל דפוק... הוא מבלה בבית מלון, זה בחופשה בחו"ל, זה מצטלם על החוף, זה התקבל לסיירת, ההוא מיליונר, ורק לי יש צרות ובעיות. אז אגלה לך סוד: גם להם יש צרות ובעיות, אבל את זה הם לא מעלים ברשתות. ובכלל לא בטוח בכלל שבאמת היית מסכים להיכנס לנעליים שלהם, עם כל הטוב שיש להם וגם לצרות שלהם.... אז עדיף שתעשה עבודה פנימית של התמקדות בטוב שיש לך, ופתאום תגלה שיש לך הרבה על מה להודות ובמה לשמוח.

ב. בין אדם לחברו - אנחנו צריכים לפתח בקרבנו את מידת העין הטובה, ששורשה באהבה אמיתית שאנו אוהבים את החבר ובאמת רוצים בטובתו. אם הוא עכשיו קנה משחק חדש ויקר שאני כל כך הייתי גם רוצה אותו, אז התגובה הראשונה והאמיתית שלנו צריכה להיות: איזה כיף לו! אני ממש שמח בשבילו! ככל שנאהב יותר, ונאמן את השריר הזה שנקרא עין טובה, כך ממילא הקנאה תסור, ונפרגן במקום לקנא!

ג. בין אדם למקום - טיפול השורש למידת הקנאה הוא על ידי מידת האמונה. אם אדם מאמין שאין אדם נוגע במוכן לחברו אפילו כמלוא נימה, ויש השגחה פרטית בעולם, והוא קיבל בדיוק את מה שנכון עבורו, ואני קיבלתי בדיוק את מה שנכון עבורי - כך באופן טבעי כבר לא יהיה מקום לקנאה. אמונה היא הטיפול שורש!

ואיך מגיעים להפנמה של התובנות האלה? לימוד מוסר, עבודה פנימית על המידות, וגם הרבה תפילה: "שלא תעלה קנאתי על אחרים".

ועם הרצון העז והכנות הראויה לשבח שלך - אתה בדרך הנכונה, ואני בטוח שתצליח!