היהדות מאמינה בכל הניסים שמסופרים שישו עשה?

מה יש להאמין? אצלינו לכל נביא יש סיפור מכונן אחד, תעבור על ספר מלכים ותראה שישו עשה את כל הניסים. קוראים לזה פלגיאט, גניבה ספרותית

אנסה לתת תשובה היסטורית מורחבת.

ההיסטוריון הגדול בן התקופה יוסף בן מתיתיהו כתב על האיש ונתן לנו תמונה מדויקת באופן מדהים של חמישים השנים האחרונות של ימי בית שני.

ראשית, בשלהי ימי הישוב היהודי ביהודה השלטון היה שלטון רומי ישיר ובעל מאפיינים של דיכוי ואפליה כלפי היהודים ביהודה.

בעת ההיא יהודי הארץ היו מפולגים באופן קשה.

קבוצות של קנאים שחלמו על משיח או עצמאות מדינית לפחות, פעלו בשיטות אלימות כנגד נוכרים או יהודים שראו בהם גורם לא רצוי.

רובם חיו בגליל. ביהודה עצמה היו קבוצות שעיקר המחלוקת בניהם היתה על רקע פרשנות ואמונה דתית. בירושלים חיו הצדוקים ששללו את התושב"ע ובמד ר יהודה חיו האיסים אנשי כת היחד. שהעמידו את היסוד של הנזירות כמו שאנו מכירים אותה היום פחות או יותר בנצרות. בנוסף בן מתיתיהו מתאר באופן גרפי אנשים שדימו עצמם לנביאים אנשים שעשו מופתים והתנהגו באופן מוזר וקיצוני. יהודה, לדבריו, היתה שסועה פוליטית ורוחנית ולאומית. מצב שהוביל ליאוש פשע על רקע פוליטי ואנשים שניסו לתת פתרונות פופולרים בשמו לכאורה של הקב"ה.

בנוסף היתה למידה ומשיכה רבה למסטיקה ורעיונות אפוקליפטים על סוף עולם הקרב ומלחמת בני האור בבני החושך רומא.

יש הרבה מה להרחיב וגם חייבים להדגיש שלמרות, לכאורה, הדמיון לימינו זה שונה וגם יסתיים אחרת. אבל על זה בהזדמנות אחרת.

ועכשיו לענינו של אותו מטיף איש רוחני בנו של נגר מנצרת שהתגייר והיה נשוי למרים ממגדל (ליד טבריה) שכנראה בגדה עם גבר אלמוני ומשם נולדה האגדה על ההריון ללא הפריה כנראה.

הבחור היה כשרוני מתלמידי רבי יהושוע בן פרחיה. וגם נמשך כאמור לעיל למיסטיקה וחוכמת הקבלה.

באותם זמנים רבים כמותו פתחו, בגלל סיבות רבות, חצר של מעריצים והטיפו מה שהטיפו למי שרצה לשמוע.

אם הייתה מסתובב באזור הר הבית לפני 2000 שנים היית נדהם מכמות המטיפים ושאר מיני מוזרים שהסתובו בעיר ובעיקר בהר הבית.

יש"ו היה אחד מהם. בעל כריזמה כנראה יחודית. ידע קבלי, ויכולת לחולל מופתים.

לא אכנס לסיפור העמדתו לדין והמיתוסים שנוצרו בעקבות הוצאתו להורג למעט אולי שתי נקודות. א. מיתוס תחיית המתים של המשיח היה מאוד מאוד שכיח ברחבי האימפריה בפרס במצרים ועוד. הוא חלחל גם לרומא עצמה ונירון קיסר היה שבוי לגמרי ברעיון. אחרי הירצחו רבים אחרים ברומא חשבו שנירון יקום כמשיח שבא מהמזרח

נקודה שניה מותו של ישו השאיר ווקום שתלמידיו לא יכלו לסבול. ובאווירה הקשה ביהודה, במאה הראשונה לספירה, הם פנו למה שהם הכירו - מיתוסים האלהה של האיש ומיסטיקה. כל אלו אפשר להם להמשיך לדבוק במה שהם האמינו כתורתו ומצוותו. במצב הקשה מבחינה חברתית פוליטית וכלכלית של האזור הם מצאו רבים שנמשכו לנרטיב שהם עצבו על האיש יש"ו