אשמח להוסיף על זה, מה אם הוא לא יודע שהוא מאומץ אך אחרים יודעים ולא אומרים לו(על מנת למנוע ממנו כאב נפשי)?

תחילה צריך לדעת שילד שאומרים לו שהוא מאומץ חושב כל הזמן "למה לא רצו אותי" . הוא מרגיש שיש בו אשמה כלשהי והוא לא רצוי. למרות שב 100% מהמקרים זה כלל לא תלוי בילד. המציאות של מי שילדו אותו היתה כזו שהם לא יכלו לגדל אותו ללא קשר לתינוק עצמו.

לכן לא לספר לו בגיל צעיר זה דבר שיש בו הרבה היגיון.

ולכן חשוב לשמור ולא לפרסם את זה כל עוד שההורים המאמצים חושבים כך.

גם מבחינה הלכתית שהוא עולה לתורה יעלה בשם ההורים המאמצים. וגם אם ידוע לו שהם לא הוריו הביולוגיים הוא יכול להמשיך לעלות לתורה בשם הריון המאמצים כדי לשמור על כבודם של מי שמגדלים אותו ולהעביר להם תודה.

מצאנו בגמרא אנשים שנקראו שלא בשם הוריהם מכל מני סיבות. כמו רבא בר בר חנה. וכמו שמעון אחי עזריה.